מארי קירי נולדה ב-7 בנובמבר 1867 בוורשה שבפולין, שהייתה אז בשליטת האימפריה הרוסית.

שמה האמתי של מארי קירי היה מריה סקלודובסקה.

אביה היה מורה למתמטיקה ופיזיקה ואמה של קירי עבדה בפנימייה.

לאחר לידתה של קירי אמה פרשה מעבודתה ואביה פוטר, ולא נותרו עם כסף.

בשנת 1875 אחותה הגדולה של מארי נפטרה עקב סיבות לא ידועות, לאחר 3 שנים אמה נפטרה ממחלה. בשל היותה אישה לא הותר לקירי ללמוד באוניברסיטה ולכן למדה באוניברסיטת "הצפה" (מעין אוניברסיטה ששיעורה ניתנו בשעות הלילה במקומות שונים וסודיים כדי להתחמק מעיני המרגלים של האימפריה הרוסית).

בזמן שמארי למדה באוניברסיטה התאהבה בבן משפחה קזימיר זורבסקי, אך הוריו התנגדו לקשר ביניהם עקב היותה חסרת כסף ולכן נפרדו.

לאחר שלמדה באוניברסיטה השלימה תואר בפיזיקה והחלה לעבוד במעבדה תעשייתית.

במקביל, המשיכה גם ללמוד תואר שני למרות שאין לה כסף.

מארי החלה את הקריירה האקדמית שלה במחקר המאפיינים המגנטים של פלדות שונות.

בתקופה זאת הכירה מארי את פייר קירי אשר היה מנחה בבית ספר לפיזיקה וכימיה.

ההכרות בין השניים נעשתה על ידי פרופסור שידע שמארי מחפשת חלל גדול יותר למעבדה וחשב שפייר יוכל לסייע בכך, כפי שאכן היה.

העניין המשותף של השניים במדע קירב אותם זה לזו עד שבשלב מסוים פייר הציע למארי להינשא לו. 

ביולי 1895 נישאו השניים ולזוג נולדו שתי בנות. מארי ופייר עבדו ביחד במעבדה, בעבודה שבעטיה זכו בשנת 1903 בפרס נובל לפיזיקה, דבר שהפך את קירי לאישה הראשונה שזכתה בפרס נובל.

בשנת 1906 ,שלוש שנים לאחר הפרס הנובל, נהרג פייר קירי בתאונת דרכים ומארי קירי לא נישאה שוב.

לאחר כמה שנים מארי קירי החלה לחקור את הקרינה וגילתה את היסודות אורניום, רדיום ,פולניום ותוריום , שכיום אנו מזהים כיסודות רדיואקטיביים, בזכות תגלית זאת מארי קירי זכתה בפרס נובל שני ב1911 והפכה לאדם הראשון שזכה בשני פרסי נובל.

23 שנה לאחר מכן מארי נפטרה ב 4 ביולי 1934 בגיל 67, מחלתה אובחנה כאנמיה אפלסטית- מחלה זאת נגרמה בעקבות זה שהתעסקה בחומרים רדיואקטיביים  ולא לבשה חליפה.